"עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ" – רֶגַע אֶחָד שֶׁל מַעֲשֶׂה, יְשׁוּעָה שֶׁלֹּא אִחֲרָה לָבוֹא
כשפגש אותי הגאון רבי מאיר פישהוף שליט"א בפעם הראשונה, והציע לי להיות שותף עמו בהחזקת עול התורה – בהחזקת הכוללים הקדושים – חייכתי לעצמי בעצבות. "מה אני, גביר?" הרהרתי בליבי. "הרי אני בעצמי אברך כולל שמסתפק במועט... מה כבר ביכולתי לתת ולתרום?"
אלא שכאשר פגש אותי בפעם השנייה, כבר הרגשתי מבוכה עמוקה. לא היה לי נעים להשיב את פניו ריקם. ישבתי עם עצמי וחשבתי ברצינות: מה אני, הקטן, בכל זאת יכול לעשות למען לומדי התורה?
למחרת בבוקר, מיד לאחר תפילת שחרית, ניגשתי לעמדת 'נדרים פלוס'. את אותם 3 שקלים שאני רגיל לתרום בעת אמירת "וַיְבָרֶךְ דָּוִד", העברתי הפעם לטובת "ממלכת התורה והחסד". מעשה קטן, פשוט, מתוך הלב.
והנה, עוד באותו היום – מבלי שקישרתי בין הדברים בכלל – הסתדר על צד הטוב ביותר עניין מורכב ומייגע שחיכיתי לפתרונו זמן רב מאוד. לא עלה על דעתי שיש קשר בין 3 השקלים התמימים לבין הישועה הפרטית שלי.
אך כשלמחרת בבוקר, שוב העברתי 3 שקלים ל'ממלכת התורה', ופתאום התבשרתי בבשורה טובה ומשמחת שלא ציפיתי לה כלל – נעצרתי. הרהרתי לעצמי: אולי? מי יודע... הרי גלגל חוזר בעולם, וסגולת החזקת התורה אין לה שיעור!
מאותו יום ועד עתה, אותם 3 שקלים בבוקר הם 'הקמיע' הסגולי שלי. על השותפות הזו עם "ממלכת התורה" – אני כבר לא מוותר!